ניו מקסיקו

ניו מקסיקו היא מדינה בדרום מערב ארה"ב. לאורך ההיסטוריה התגוררו במדינה אינדיאנים ושלטה בה אימפריה ספרדית. המדינה הייתה בעבר פרובינציה של מקסיקו וטריטוריה של ארה"ב. בניו מקסיקו אחוז גבוה של תושבים ממוצא היספני והוא הגבוה ביותר בין מדינות ארה"ב. אי לכך, השפות הרשמיות במדינה הן אנגלית וספרדית.

היסטוריה

אינדיאנים של הפואבלו

בתחום המדינה התגוררו אינדיאנים עוד בתקופה הפרה היסטורית. עושרה של האדמה במקום והמשאבים הרבים שיש בה אפשרו התיישבות במקום לאורך שנים רבות. באזור סנטה פה התגלו במערות שרידים של התיישבות פרה היסטורית. במערות נוספות בהרי סאנדיה התגלו שרידים קדומים הנוגעים להתיישבות אדם בצפון אמריקה. במאה ה-11 בנו אנשי הפואבלו התיישבויות רחבות באזור ריו גרנדה.

במאה ה-16 פגשו הספרדים את אנשי הפואבלו. קבסה דה ואקה, ספרדי ששהה במקסיקו, החל לחקור את האזור בשנים 1528-1536. הספרדים הניחו שההתיישבות במקום נוגעת ל"שבע ערי הזהב" – ערי הזהב האגדתיות של מקסיקו ולכן שלחו את הקונקיסטדור פרנסיסקו וסקס דה קורונדו על מנת לאתר את אותן ערים. ב-1540 הגיע קורונדו לאזור. יחסו המחפיר כלפי האינדיאנים הביאו לחיכוכים רבים באזור.

הכיבוש של הספרדים

ב-1598 ייסד חואן דה אונייטה את העיר סן חואן בעמק נהר ריו גרנדה. אונייטה חקר את האזור ופתח את "הדרך המלכותית" המקשרת בין המושבה ולשאר מלכות המשנה של ספרד החדשה. אונייטה היה גם המושל הראשון של סנטה פה דה נואבה מחיקו. האינדיאנים במקום מרדו בו באקומה אך נכנעו.

ב-1609 ייסד מושל הפרובינציה פדרו דה פרלטה את סנטה פה לרגלי הרי סנגרה דה כריסטו והפכה לבירת המושבה. סנטה פה היא בעצם עיר הבירה העתיקה ביותר בארה"ב. ארמונו של המושל נבנה ב-1610. מיסיונרים רבים הגיעו לאזור וניסו להגביל את האינדיאנים במקום ללא הצלחה. ב-1676 מרדו האינדיאנים משבט אפאצ'י כשבשנת 1680 מרדו אף האינדיאנים בפואבלו והצליחו לגרש משם את המתיישבים מצפון ניו מקסיקו לזמן קצר וזאת עד למתקפת הנגד של דייגו דה וארגס סאפטה בשנת 1692. בשנת 1706 ייסדו הספרדים את העיר אלבקרקי.

פרובינציה מקסיקנית

בשל מלחמת העצמאות המקסיקנית בשנים 1810-1821 הפכה ניו מקסיקו לפרובינציה של מקסיקו. השלטונות הספרדים אסרו על התיישבות של מתיישבים מארה"ב באזור ואף על פעילות של סוחרים בה. מאוחר יותר, שינו השלטונות במקסיקו את הגישה ואפשרו לסוחרים להגיע לאזור סנטה פה.

הטריטוריה של ארה"ב

ב-1846 בזמן מלחמת ארה"ב מקסיקו נכבשה סנטה פה על ידי האמריקאים בראשות הגנרל האמריקאי סטיבן קירני וזאת בלא כל התנגדות מצד כוחות מקסיקנים במקום. קירני הכריז על השטח כטריטוריה אמריקאית. במסגרת "הסכם גואדלופה אידלגו" בשנת 1848 נאלצו המקסיקנים לוותר על כל השטח שמוכר כיום כניו מקסיקו.

פשרת 1850 בלמה את הפיכת הטריטוריה למדינה. על בסיס הפשרה הטריטוריה הפכה לשטח בשלטון פדרלי שכלל אף את קולורדו, אריזונה וניו מקסיקו. סנטה פה הוכרזה כבירת הטריטוריה ב-1851. את חלקה הדרומי של המדינה רכשה ארה"ב במסגרת רכישת גדסדן בשנת 1853 כשרכישה זו כללה אף את חלקה הדרומי של אריזונה.

בזמן מלחמת האזרחים של ארה"ב כבשו כוחות הקונפדרציה שהגיעו מטקסס את החלק הדרומי של הטריטוריה, כשהם מקימים בשטח זה ובשטח של דרום אריזונה את טריטוריית אריזונה. כוחות האיחוד כבשו מחדש את הטריטוריה ב-1862. קיט קרסון אירגן את "גדוד המתנדבים של ניו מקסיקו" כשהם נלחמים נגד השבטים האינדיאנים – האפאצ'י, הנאוואחוו והקומאנצ'י ואף כנגד כוחות הקונפדרציה. כוחות האיחוד זכו לניצחון גדול ב"קרב מעבר גלורייטה".

ב-1863 הפכה טריטוריית אריזונה לטריטוריה נפרדת מזו של ניו מקסיקו.

באזור שנת 1880 קושרה סנטה פה במסילות רכבת, מה שכמובן אפשר את פיתוחה הכלכלי ושל האזור כולו. המאבקים בין המתיישבים לבין שבט האפאצ'י והנאוואחו המשיכו וזאת עד כניעת הצ'יף האינדיאני ג'רונימו ב-1886.

הטריטוריה של ארה"ב

ב-1846 בזמן מלחמת ארה"ב מקסיקו נכבשה סנטה פה על ידי האמריקאים בראשות הגנרל האמריקאי סטיבן קירני וזאת בלא כל התנגדות מצד כוחות מקסיקנים במקום. קירני הכריז על השטח כטריטוריה אמריקאית. במסגרת "הסכם גואדלופה אידלגו" בשנת 1848 נאלצו המקסיקנים לוותר על כל השטח שמוכר כיום כניו מקסיקו.

פשרת 1850 בלמה את הפיכת הטריטוריה למדינה. על בסיס הפשרה הטריטוריה הפכה לשטח בשלטון פדרלי שכלל אף את קולורדו, אריזונה וניו מקסיקו. סנטה פה הוכרזה כבירת הטריטוריה ב-1851. את חלקה הדרומי של המדינה רכשה ארה"ב במסגרת רכישת גדסדן בשנת 1853 כשרכישה זו כללה אף את חלקה הדרומי של אריזונה.

בזמן מלחמת האזרחים של ארה"ב כבשו כוחות הקונפדרציה שהגיעו מטקסס את החלק הדרומי של הטריטוריה, כשהם מקימים בשטח זה ובשטח של דרום אריזונה את טריטוריית אריזונה. כוחות האיחוד כבשו מחדש את הטריטוריה ב-1862. קיט קרסון אירגן את "גדוד המתנדבים של ניו מקסיקו" כשהם נלחמים נגד השבטים האינדיאנים – האפאצ'י, הנאוואחוו והקומאנצ'י ואף כנגד כוחות הקונפדרציה. כוחות האיחוד זכו לניצחון גדול ב"קרב מעבר גלורייטה".

ב-1863 הפכה טריטוריית אריזונה לטריטוריה נפרדת מזו של ניו מקסיקו.

באזור שנת 1880 קושרה סנטה פה במסילות רכבת, מה שכמובן אפשר את פיתוחה הכלכלי ושל האזור כולו. המאבקים בין המתיישבים לבין שבט האפאצ'י והנאוואחו המשיכו וזאת עד כניעת הצ'יף האינדיאני ג'רונימו ב-1886.

כחלק ממדינות ארה"ב

בינואר 1912 קיבל הקונגרס של ארה"ב את ניו מקסיקו כמדינה ה-47 של ארה"ב. בהמשך אותה שנה הפכה גם אריזונה השכנה למדינה ה-48.

ב-1943 בנה הממשל האמריקאי את המעבדה הלאומית לוס אלמוס ובזמן מלחמת העולם השנייה פיתחה ארה"ב במדינה את פצצת האטום שניסוייה הראשון – ניסוי טריניטי חל באתר הניסויים וייט סנדס סמוך לעיר אלאמוגודרו ביולי 1945.

ב-1947 תקרית רוזוול הובילה לגל שמועות אודות כך שממשלת ארה"ב תפסה עצם בלתי מזוהה ובו חוצנים.

ב-1949 נוסדו המעבדות הלאומיות סאנדיה אשר מבצעות מחקר גרעיני ומחקר פיתוח של אמצעי לחימה.

גאוגרפיה

המדינה גובלת במזרח בטקסס ואוקלהומה, בדרום גובלת בטקסס ועם המדינות המקסיקניות צ'יוואווה וסונורה. במערב גובלת ניו מקסיקו עם אריזונה ובצפונה עם מדינת קולורדו. הפינה הצפון מערבית של ניו מקסיקו מהווה מפגש גבולות בין ניו מקסיקו, קולורדו, אריזונה ויוטה.

פני השטח של המדינה כוללים מדבריות אדמדמות, ערבות עשב והרים מכוסי שלג. חלקים נוספים במדינה מיוערים. ניתן למצוא במדינה חלקים נרחבים של שמורות טבע, דוגמת הפארק הלאומי מערות קרלסבד, מצבת הזיכרון הלאומית חורבות האצטקים, מצבת הזיכרון הלאומית וייט סאנדס, מצבת הזיכרון הלאומית הר געש קאפולין, מצבת הזיכרון הלאומית פטרוגליף ועוד.

דמוגרפיה

בני מקסיקו ניתן למצוא היספנים רבים בעיקר בחלקה הצפוני של ניו מקסיקו ובמרכזה. המקסיקנים במדינה מרוכזים בחלקה הדרומי והאינדיאנים מרוכזים בעיקר בצפון מערב המדינה. שבטי הנאוואחו והפואבלו הם השבטים העיקריים ומהווים את רוב אוכלוסיית האינדיאנים במדינה שבה עושים מאמץ לשימור התרבות האינדיאנית.

שמורת שבט הנאוואחו מהווה את שמורת האינדיאנים הגדולה ביותר בארה"ב והיא כוללת שטח של 65 אלף קמ"ר. השמורה נמצאת ליד הגבול עם מדינת אריזונה. שבט הפואבלו עושים עדיין שימוש בשיטות גידול פרה היסטוריות.

במדינה אחוז הקתולים הגבוה ביותר מכל מדינות מערב ארה"ב. בנוסף לכך, ישנם גם נתח רחב של תושבים המגדירים עצמם כחסרי דת.

רוב התושבים ההיספנים במדינה מקורם ממתיישבים ספרדים או מהגרים שהגיעו ממקסיקו עצמה. חלק מהתושבים מדברים בעגה ייחודית של השפה הספרדית המכונה "ספרדית ניו מקסיקנית" . ניב זה התפתח בשל ניתוק של המתיישבים הספרדים באזור והמקור שלו הוא בניב של השפה הספרדית מתקופת ימי הביניים.

בעיר סנטה פה קיימת קהילת אמנים רחבה, במוזיאונים בעיר ניתן ליהנות מאמנות ספרדית קולוניאלית, אמנות טקסית של הנאבאחו ואמנות אינדיאנית מודרנית להן הייתה השפעה האחת על השנייה.

ממשל ופוליטיקה

העיר סנטה פה היא בירתה של ניו מקסיקו. צורת השלטון במדינה נקבעת על בסיס חוקת המדינה מ-1912.

מושלת המדינה כיום היא מישל לוהאן גרישם והמשנה למושלת הוא הווי מוראלס. שניהם חברי המפלגה הדמוקרטית ונבחרו ב-2018. את המושל וסגנו בוחרים במדינה פעם בארבע שנים. מרבית תושביה של ניו מקסיקו תומכים במפלגה הדמוקרטית.

 

בית המחוקקים של ניו מקסיקו כולל בית תחתון ובו 70 חברים ואת הסנאט בו 42 חברים.

ברוב מערכות הבחירות בארה"ב ידעה המדינה להעניק את רוב הקולות למועמד שגם בסופו של דבר נבחר להיות נשיא ארה"ב.

בסנאט של ארה"ב אלו המייצגים את ניו מקסיקו הם טום יודול ומרטין היינריך. שניהם חברי המפלגה הדמוקרטית.

כלכלת ניו מקסיקו

ההערכה היא שבשנת 2003 היה תוצרה הגולמי של המדינה כ-57 מיליארד דולר. ההכנסה הממוצעת לנפש הייתה באותה שנה כמעט 25 אלף דולרים, מה שממקם את ניו מקסיקו במקום ה-48 מבין 50 מדינות ארה"ב.

מוצרי החקלאות העיקריים במדינה הם מוצרי חלב וגידול עדרי בקר וצאן. נעשים ניסיונות של גידולי חקלאות בשטחים היבשים של המדינה אולם אלו מאוד מוגבלים. מה שכן מגדלים בניו מקסיקו לרוב הם פלפל צ'ילי, אגוזי פקאן, חציר, דורה וירקות כגון בצל, תפוח אדמה, צנוברים ושעועית. באזור העיר האלבקרקי מגדלים עצי אורן לתעשיית הרהיטים.

חלק בולט מהכנסות המדינה מקורן בניצול של המינרלים והמכרות בה. האינדיאנים נהגו לכרות במדינה טורקיז וכסף. כיום נכרים במדינה אורניום, מגנזיום, אשלגן, מלח בישול, פרליט, נחושת, בריליום ואף כמויות מעטות של גז טבעי, נפט ופחם.

מוצרי התעשייה של ניו מקסיקו מיוצרים בעיקר באזור העיר אלבקרקי והם כוללים מוצרי חשמל, מוצרים לזיקוק נפט, מוצרי דפוס ואף מוצרי חמר.

הממשל הפדרלי מעסיק כ-25% מהעובדים במדינה בעיקר בתעשיות הצבאיות. בניו מקסיקו ישנם מספר בסיסי חיל אוויר של צבא ארה"ב וזאת לצד אותן מעבדות ואתרי ניסויי טילים אותם הזכרנו קודם.

תיירים רבים מגיעים לאזור אלבקרקי במסגרת תיירות בריאות והנאה מהמדבר רחב הידיים והאוויר הנקי.

רוצים לדבר עם המומחים שלנו ?

השאירו פרטים ונחזור אליכם

ויזה לארה״ב
מדריך מלא וחינמי להוצאת ויזה לארצות הברית
חדש
SIM לארה״ב
מדריך מלא וחינמי להוצאת SIM לארצות הברית
מבצע מיוחד
דילוג לתוכן