ניו המפשייר היא מדינה בארה"ב באזור הצפוני של ניו אינגלנד. המדינה גובלת במסצ'וסטס בדרום, בורמונט במערב, במיין והאוקיינוס האטלנטי במזרח ובפרובינציה הקנדית קוויבק בצפון.
ניו המפשייר מהווה את אחת מ-13 המושבות המקוריות אשר מרדו בשלטון הבריטי בזמן המהפכה האמריקאית ובכך תרמה להקמתה של ארה"ב.
המדינה נקראת על שם המחוז האנגלי המפשייר.
היסטוריה
המושבה ניו המפשייר נוסדה על ידי הרב חובל ג'ון מייסון בשנת 1623 והיא קרויה על שם מחוז באנגליה עצמה. ב-1631 מונה תומאס ויגין להיות המושל הראשון של ההתיישבות. בשנת 1679 הפכה ההתיישבות ל"פרובינציה מלכותית" כשג'ון קאט מונה למושל שלה.
בשנת 1638 הפכה ההתיישבות לחלק ממושבת מסצ'וסטס ובשנת 1741 שבה להיות פרובינציית כתר עם מושל משלה וזאת בהוראתו של מלך בריטניה ג'ורג' השני. המושל שכיהן בשנים 1741-1766 היה בנינג ונטוורת'.
ניו המפשייר הייתה, כאמור, אחת מ-13 המדינות אשר מרדו בשלטון הבריטי בזמן המהפכה האמריקאית והיא הייתה הראשונה להכריז על עצמאותה. התקפת המתיישבים על פורט ויליאם ומרי סיפקה את הנשק והתחמושת לקרב באנקר היל.
בינואר 1776 התכנס הקונגרס הפרוביניציאלי באקסטר ואשרר את חוקת המדינה. זו הייתה החוקה הראשונה מבין מדינות ארה"ב, כחצי שנה לפני החתימה על עצמאות ארה"ב.
בשנות ה-30 של המאה ה-19 לקחה ניו המפשייר חלק בהקמת רפובליקת אינדיאן סטרים בקנדה. מעבר לכך, רבים מתושבי המדינה פעלו למען ביטול העבדות והברחת העובדים באמצעות רכבות אל קנדה.
ב-2003 מונה במדינה בישוף הומוסקסואל בשם ג'ין רובינסון במסגרת הכנסייה האפיסקופלית.
ממשל ופוליטיקה
הרשות המבצעת
הרשות המבצעת במדינה מורכבת ממושל ומהמועצה המבצעת ובה כחמישה חברים. לעומת מדינות אחרות, כאן אין למושל סגן ונשיא הסנאט הוא זה המשמש כממלא מקומות בעת הצורך. הבחירה במושל היא לתקופה של שנתיים.
המושל כיום הוא כריס סנונו, חבר המפלגה הרפובליקנית. המושל בעבר ג'ון לינץ', חבר המפלגה הדמוקרטית, היה המושל היחיד שנבחר לחמש תקופות כהונה. למדינה שני נציגים בסנאט האמריקאי – ג'ין שאהין ומגי האסין, חברות המפלגה הדמוקרטית שהיו בעבר מושלות המדינה.
הרשות המחוקקת
זו נקראת "החצר הכללית של ניו המפשייר" ומורכבת משני בתי מחוקקים – בית נבחרים וסנאט. בבית הנבחרים נמצאים כ-400 נבחרים ובעצם נציג אחד על כל 3,000 תושבים. בסנאט קיימים כ-24 חברים.
נבחרי הציבור זוכים למשכורת שנתית של 100 דולרים בלבד. אי לכך, חברי בית המחוקקים הם גמלאים או אנשים בעלי אמצעים.
מאפייני הממשל
היעילות והעדר השחיתות במדינה זכו להערצה של מדינות שכנות בארה"ב. ביטוי לכך נראה כאשר תושבי העיר קילינגטון הממוקמת בורמונט הצביעו פעמיים בעבור כפיפת עירם תחת ניו המפשייר. מדובר בהצבעה סמלית, שכן מעבר שכזה מצריך את אישור בתי המחוקקים של שתי המדינות וזאת בנוסף לאישור הקונגרס של ארה"ב.
ייחוס מפלגתי
לאורך שנים רבות הייתה המדינה ידועה בתמיכתה למפלגה הרפובליקנית, אך משנת 2004 העניקה ניו המפשייר את קולותיה למועמד הדמוקרטי באותה עת – ג'ון קרי ברוב של 50.2% ומאז ההעדפה היא בתמיכה של מועמד דמוקרטי.
משפט וענישה פלילית
במדינה קיים עונש מוות, כשבפועל ההוצאה האחרונה להורג אירעה ב-1939. בשנת 2000 הצביע בית המחוקקים בעד ביטול עונש המוות אך ההחלטה בוטלה בווטו של המושלת ג'ין שאהין. בדצמבר 2008 גזר בית המשפט עונש מוות על מייקל אדיסון אשר ירה למוות בשוטר.
ב-2005 העביר בית המחוקקים חוק שקבע כי גיל הענישה הפלילית המינימלי יהיה 18 וזאת בהמשך להחלטת בית המשפט העליון של ארה"ב בפסק דין "רופר נגד סימונס".
גאוגרפיה
המדינה מהווה חלק מאזור ניו אינגלנד. המדינה כוללת אזור יערות בחלקה הצפוני, אזור ההרים הלבנים, אזור האגמים, אזור עמק מירמק, אזור מונדנוק, אזור דארטמות' סונאפי ואזור החוף ניו המפשייר.
אחת מסמלי המדינה היא דמות "הזקן שבהר" ובה מעין דמות אדם בסלע פרנקוניה, אך זו התמוטטה במאי 2003.
במרכז המדינה ניתן למצוא את הרכס הנשיאותי שהפסגה הגבוהה ביותר היא הר וושינגטון בגובה של 1,917 מטרים. סביב הר וושינגטון נמצאים הר מדיסון והר קווינסי אדמס. הר ידוע נוסף במדינה הוא הר מונדנוק.
הנהר הארוך במדינה הוא נהר קונטיקט שאורכו כ-670 ק"מ והוא זורם מכיוון צפון. מוצא הנהר הוא באגמי קונטיקט והוא מהווה את הגבול המערבי של המדינה. שטח הנהר עצמו מצוי כחלק משטח המדינה. נהר נוסף במדינה הוא נהר מרימק באורך של 187 ק"מ אשר חוצה את המדינה ומגיע עד מסצ'וסטס. בין יובליו ניתן למצוא את נהר שוהיגאן. נהר נוסף במדינה הוא נהר פיסקטקואה הזורם לתוך האוקיינוס האטלנטי.
האגם הרחב במדינה הוא אגם ויניפסאוקי בעל שטח של 186 קמ"ר והוא נמצא ממש במרכזה של המדינה.
למדינה קו חוף הקצר ביותר לעומת שאר המדינות הגובלת עם האוקיינוס האטלנטי, כשאורכו כ-29 ק"מ. לחופי המדינה נמצאים איי שולס – כתשעה איים קטנים שהיו בעבר מושבת אמנים במאה ה-19 כשלגביהם מצויים סיפורים ששם הוחבאו אוצרות של שודדי ים.
לניו המפשייר סכסוך גבולות עם מדינת מיין באזור נמל פורטסמות'. המחלוקת בין המדינות נוגעת לבעלות על איי סיבי.
ב-1934 נמדדו במדינה רוחות במהירות של 371 קמ"ש.
כלכת המדינה
הערכות מצביעות כי התוצר הגולמי של ניו המפשייר בשנת 2003 היה בשווי של 49 מיליארד דולרים. ההכנסה לנפש באותה שנה הייתה כ-35 אלף דולרים ובכך נרשמה המדינה כמדורגת שביעית בגובה ההכנסה לעומת שאר מדינות ארה"ב.
תצורותיה החקלאיים של המדינה כוללים מוצרי חלב, גידול בקר, צאן, גידול תפוחים וייצור ביצים. תוצרי התעשייה במדינה כוללים בעיקר מכונות וציוד חשמלי, מוצרי גומי ופלסטיק. בנוסף לכך, מהווה ענף התיירות מקור להכנסה גבוהה גם כן.
במאה ה-20 הבסיס הכלכלי במדינה השתנה והענפי הטקסטיל, הנעליים והחקלאות הצטמצם לכדי 2% בלבד מכלכלת המדינה. עיקר כלכלתה כיום מתבסס על מדיניות המס במדינה, כשבניו המפשייר אין מס הכנסה. מדיניות זו מזמנת למדינה תעשיות מחשבים ותעשיות עתירות ידע רבות. מנגד, מס הרכוש הגבוה במדינה מהווה מכשול על הקמת מפעלים בתחומה.
