הדרך להוצאת ויזת סטודנט לארצות הברית מתחילה בקבלה לאוניברסיטה או מכללה בארה”ב.

כאמור, ברחבי ארה”ב פזורים מאות מוסדות להשכלה גבוהה, אך לא כולם מוכרים לצרכי הוצאת ויזה. 

לפיכך, לפני הרישום למוסד לימודים בארה”ב חברת visa1usa תוודא שהוא נכלל ברשימת המוסדות שאכן
תלמידיהם זכאים לקבל ויזת סטודנט לארה”ב.

הרישום לאוניברסיטאות כרוך כמובן בכסף, ולעיתים גם במבחני כניסה. 

אחד הפרמטרים החשובים לקבלה הוא ידיעת אנגלית, או נכונות ללמוד טרם התואר בקורס לשיפור האנגלית. 

לאחר סיום מוצלח של הליכי הרישום והקבלה תקבלו לידיכם טופס הנקרא I-20.

טופס זה מהווה את המפתח למילוי טופס אחר וחשוב לא פחות – טופס ויזה לארצות הברית .

 הויזה הרלוונטית למי שמבקש להיות סטודנט בארה”ב נקראת f-1, טופס ויזה לארה”ב להוצאת ויזת סטודנט כולל שאלות רבות באנגלית אודות עבר תעסוקתי, צבאי והשכלה קודמת. 

כמו כן נדרשים המבקשים לצרף אל הטופס מסמכים שונים, כמו תעודת שחרור או פטור מהצבא ותלושי משכורת אם יש. למילוי הטפסים יש חשיבות רבה בדרך להשגת ויזת סטודנט, וכדאי להקפיד ולמלא אותם כראוי.

הגעת להחלטה ללמוד בארה"ב ואפילו נבחר המקצוע וגם מוסד לימודי? עכשיו עולה השאלה מה צריך לעשות כדי להיות בסטאטוס חוקי ללימודים ולהיכנס בשערי ארה"ב.
קיימים מספר סוגי ויזה המיועדים לאנשים שמבקשים ללמוד בארה"ב. לכל סוג ויזה כזה נדרשת קבלה של מוסד לימודים ספציפי בארה"ב. חשוב לציין כי לא כל המוסדות מאפשרים מתן ויזה. כלומר, טרם מנסים להתקבל אל מוסד זה או אחר לכן חברת visa1usa אכן תוודא כי מדובר במוסד אשר נכלל ברשימת המוסדות אשר מאפשרים קבלת ויזה.

שני הסוגים העיקריים הם ויזות F ו M, כאשר הסוג הראשון (F) מיועד ללימודים אקדמאים כמו קולג׳, אוניברסיטה, תיכון, בית ספר יסודי ואף מוסדות ללימוד שפות. הסוג השני (M) מיועד ללימודים שאינם מוגדרים אקדמאים ושאינם נכנסים תחת ההגדרה של מוסד ללימוד שפות או תוכניות תרגול/חילופי סטודנטים. ללימודים מסוג זה הויזה המתאימה היא J. בנוסף, ישנה אפשרות להגיע לארה״ב למטרת קורס ספציפי או תוכנית מוגדרת במסגרת הויזת תייר B1/2. תכניות לימוד אלה בדרך כלל אינן נחשבות לנקודות זכות לתואר ולרוב נמשכות תקופה קצרה.
על מנת לעמוד בתנאי קבלת הויזה, מועמדים המגישים בקשה נדרשים להוכיח רמת אנגלית מספקת שתאפשר לימודים בארה"ב, או להוכיח שבית הספר בו הם מתכוונים ללמוד יספק להם שיעורי אנגלית. בדרך כלל הדרך להוכחת השליטה באנגלית מתבצעת באמצעות מבחן TOEFL.

כמו כן, המועמדים לויזה נדרשים לספק מסמכים המעידים על כך שיש ברשותם מספיק כסף בכדי לכסות את הוצאות הלימודים והמחיה בזמן השהייה בארה״ב.
דרישה בסיסית נוספת היא להראות כוונה לחזור למדינת המוצא בתום הלימודים. הדרישה היא למעשה להראות שאין בכוונת המועמד או מועמדת לויזה להגר. הדרישה קיימת גם בויזות אחרות, כמו ויזת עבודה למשל, אך ישנן ויזות שמאפשרות כוונה להגר – קרי הגשת בקשה לגרין כארד בזמן השהייה. ויזות אלה נקראות Dual-Intent Visas, וכוללות ויזות מסוג H, L, E, O (ויזות עבודה, עסקים, מנהלים, השקעה, סחר, אמנים) וכו'.

לאחר קליטת הטפסים בשגרירות ותשלום העמלה הנדרשת, מגיע השלב הבא בהליך – הראיון האישי. 

הראיון מתבצע בבניין שגרירות ארה”ב בישראל (או בקונסוליה האמריקאית, אם אתם תושבי ירושלים והאזור), וכולל שיחה אישית עם אחד מאנשי ההגירה. 

במהלך הראיון צפויים לעלות נושאים שונים, וביניהם הסיבות להחלטה להיות סטודנט בארה”ב, התכניות לשנים שאחרי הלימודים ועוד.

אחד הנושאים החשובים בראיון, שנודע כאחד הנושאים המשמעותיים בהחלטה על מתן ויזת סטודנט לארה”ב, הוא האפשרות למימון עצמי במהלך הלימודים. 

ויזת סטודנט לארה”ב כוללת אמנם מספר שעות עבודה מוגבל, אולם בד”כ אלו אינן מספיקות לכלכלה מלאה. 

לפיכך, חשוב להביא לראיון כל מסמך שיכול להעיד על מקורות מימון אפשריים. בין אם מדובר בתכניות חיסכון, בתלושי משכורת של ההורים או בהצהרה על קבלת מלגת לימודים, הוכחה לעצמאות כלכלית תמיד תיצור רושם חיובי.

חשוב לזכור כי ארה”ב מתמודדת עם בעיה הולכת ומחריפה של הגירה בלתי חוקית, ולכן כל חשד לכוונה להשתקע בארה”ב ללא היתר לאחר הלימודים עלולה לפסול את הבקשה. 

צעירים רבים, גם כאלו שאין להם ספק בחזרתם לארץ לאחר הלימודים, נוטים להילחץ ולעשות טעויות שמונעות מהם את קבלת הויזה. 

על מנת למנוע מצבים כאלו כדאי להיעזר במומחים אמיתיים, שצברו שנים של ניסיון בהגשת בקשות לקבלת ויזת סטודנט לארה”ב.

בעלי ויזה מסוג M רשאים לעבוד במהלך שהותם בארה"ב אך ורק אם הדבר נדרש כחלק מהכשרתם המעשית ואם ההעסקה אושרה מראש ע"י שירותי ההגירה האמריקאיים (USCIS).

במקרים מסוימים, בעלי ויזה מסוג F רשאים לקבל אישור עבודה בארה"ב. בכל מקרה, אשרת העבודה מוגבלת לתחומי הקמפוס באישור המוסד האקדמי ולרוב מוגבלת ל- 20 שעות שבועיות.

התמחות מעשית אופציונאלית – OPT סטודנטים מסוימים זכאים לשהות של 12 חודשים נוספים לצורך התמחות מעשית אופציונאלית (OPT – Optional Practical Training), לאחר סיום התואר. 

מדובר למעשה בעבודה לכל דבר ועניין. לרוב, תקופת ה- OPT אינה חלק מההתמחות המעשית האקדמית של הסטודנט ואינה נלקחת בחשבון כאשר נקבע תאריך סיומה של תוכנית הלימודים. בתקופה זו רשאי הסטודנט לעסוק בכל תחום הקשור למקצוע הנלמד במהלך התואר.

חלק ניכר מבוגרי המסלולים האקדמאים שנהנים מאפשרות התעסוקה תחת ה-OPT מתכננים המשך מסלול תעסוקה ואולי מעבר לכך בארה״ב. המעבר הטבעי ביותר לאותם בוגרי מסלולים אקדמאים, אחרי שנת עבודה תחת OPT, הוא ויזת H-1B.
הדרישה הבסיסית של ויזת ה H-1B היא תואר אקדמאי שלמעשה מביא לידי ביטוי דרישה של ״יכולות מיוחדות״. אותן יכולות, שבאות לידי ביטוי בעצם האחיזה בתואר האקדמאי, מקנות יתרונות לבעלי התואר ולו מעצם היותם כאלה. בדרך כלל מדובר בבעלי מקצועות חופשיים שהחברות שמעסיקות את אותם אנשים קשורות לתחומי הלימוד וההתמחות.

יתרון נוסף שיש לבוגרי המסלול האקדמאי בארה״ב על פני מהגרים אחרים, בבואם לעבור לויזת H-1B נובע מהעובדה שתקופות ההמתנה לא חלות עליהם כפי שחלות על מחזיקי ויזות מסוגים שונים. מכיוון שמועד הגשת ויזת H-1B הוא בחודש אפריל אך האישור שניתן תקף לא לפני הראשון לאוקטובר, יתכן מצב בו המועמד ימצא בארה"ב ללא סטאטוס חוקי. לפני מספר שנים חוקקו חוק מיוחד לבוגרי ויזות סטודנט ומחזיקי OPT שמיועד למנוע את קטיעת הרצף החוקי של אותם אנשים. החוק שנקרא  Cap-Gap מאפשר למחזיקי ויזת סטודנט ו OPT להמשיך להחזיק בסטטוס שלהם (למרות שפג תוקפו החוקי) עד לתחילת עבודתם במסגרת ויזת ה H-1B ומאפשר להם מעבר חלק לשוק העבודה תחת הויזה (ובהמשך להשגת הגרין כארד, למעוניינים בכך).